נתניהו והמערכת השלטונית שהוא בנה הפכו למבוי סתום פוליטי

יהיו אשר יהיו זכויות העבר של נתניהו, היום ישראל ניצבת מול ההידרדרות של המערכת השלטונית שהוא בנה.

הבעיה היא לא רק נתניהו עצמו, אלא גם הקואליציה שמחזיקה אותו בשלטון. קואליציה שבה ההישרדות הפוליטית הפכה לחשובה יותר מהאינטרסים של המדינה. מודל שלטוני שבמשך שנים לא פתר את בעיות היסוד של ישראל, אלא הקפיא אותן כדי להמשיך להחזיק בשלטון.

היום נתניהו והמערכת שבנה קשורים באופן הדוק מדי ל:

- הקרע במדינה, שאחד הביטויים המרכזיים שלו היה המהפכה המשפטית והעימות סביבה, כמו דוגמא טובה "קפלניסטים" הפכו לחלק מהשפה הציבורית;
- ערעור האמון במוסדות המדינה באמצעות שחיתות, נפוטיזם ופוליטיקה של הישרדות בכל מחיר;
- מתקפות על המערכת הממלכתית עצמה: דה-לגיטימציה של שופטים ושל מוסדות יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ובהם היועצת המשפטית לממשלה, מבקר המדינה ובג"ץ;
- כישלון מדיניות "ההכלה", שהיה אחד הגורמים לאסון 7 באוקטובר;
- סירוב להקמת ועדת חקירה ממלכתית ועצמאית באמת ל-7 באוקטובר;
- ההתנהלות מול חמאס בעזה שלא הובאה להכרעה;
- ההתנהלות מול איראן, שלדעתי הייתה כישלון אסטרטגי גדול;
- חוסר היכולת להעביר חוק גיוס הוגן;
- הסירוב לקדם שילוב אמיתי של הציבור החרדי, לא דרך גיוס ולא דרך רפורמה בחינוך;
- הכפפת מדיניות המדינה להישרדות הקואליציונית;
- תקופת שלטון ארוכה מדי.

כלפי חוץ, המערכת הזאת נקשרת יותר ויותר לתפיסה רעילה של ישראל, ולתדמית של מדיניות כוחנית, מתרחבת וסיפוחית.

והלוואי שלפחות הקו הזה היה גם מצליח.

אבל בפועל, תחת שלטון נתניהו והמערכת שבנה, ישראל קיבלה עוד סבב של קרע פנימי, מוות, הרס, נזק כלכלי והעמקה של השנאה כלפי המדינה וכלפי נתניהו עצמו מחוץ לגבולותיה.

בגלל כל זה אני חושב שכדי לאפשר שיקום אמיתי של המדינה דרושים פוליטיקאים חדשים וסוף למודל השלטוני הזה.